אנמיה בהריון

אנמיה בזמן ההמתנה לילד הוא די נפוץ.האבחנה של "אנמיה" מתבצעת ברמת המוגלובין מתחת ל -110 גרם לליטר בשליש הראשון והשליש מתחת ל -105 גרם לליטר בשליש השני של ההריון.בחומרתיות קלה, אנמיה יכולה להיות לא סימפטומטית, האישה מרגישה טוב, שום דבר לא מפריע לה.כאשר חמור - עייפות, חולשה, חיוורון, ירידה בתיאבון, קוצר נשימה ונפיחות עלולה להתרחש.עוד על הסימפטומים, ראה כאן.

הגורם העיקרי לאנמיה הוא המחסור בברזל בדם.במהלך ההריון, הצורך של הגוף ברזל עולה.חוסר ברזל יכול להיות קשור עם:

1) עם צריכת מספיק מזון, חוסר הכמות הנדרשת של ירקות ופירות גלם, חלב, בשר, דגים בתזונה;

2) טיפול בחום לא תקין של מזון;

3) דימום במהלך ההריון;

4) הריונות מרובים;

5) הפרה של ספיגת ברזל מן דרכי העיכול, בנוכחות מחלות של הקיבה והמעיים;6) אובדן תיאבון.

ישנן שלוש דרגות של חומרת אנמיה במהלך ההריון:

1) אני תואר.התוכן של רמת המוגלובין בדם הוא 90-100 גרם / l;

2) II תואר( 70-90 גרם / l);

3) III תואר( פחות מ 70 גרם / l).

אנמיה חריפה היא מצב מסוכן עבור אישה בהריון.בה בעת, הסיכון לסיבוכים, הפלות ספונטניות, לידה מוקדמת, לידת ילד קטן ומוות עוברית, והעבודה קשה יותר.

אנמיה באישה בהריון משפיעה לרעה על הצמיחה והתפתחות של ילד.יש רעב חמצן תוך רחמי של העובר.

מניעה של סיבוכים חמורים אצל האם והעובר ניתן למנוע על ידי מניעה בזמן של המחלה.הטיפול באנמיה מתבצע לאחר בדיקה יסודית וקביעת הגורם להתפתחותו.מחסור של ברזל מסולק על ידי בליעה של ההכנות המכילות ברזל, אשר נוכחים כיום בכמויות גדולות.נכון להרים הכנה ומנת הרופא יעזור.טיפול

יכול להתבצע בבית.כיצד לטפל במחלה זו עם תרופות עממיות.אבל עם צורות חמורות של המחלה, יש צורך לשלוח את האישה ההרה לבית החולים, במיוחד ערב הלידה.