תקשורת ידידותית לאמון במשפחה
עם ניתוח מעמיק של היחסים הידידותיים והאוהבים של אנשים, מתעוררת סדרה שלמה של שאלות: מהו הצורך, מה הצורך הפסיכולוגי הטבעי מוביל את האדם לעובדה שהוא מרגיש צורך לחבר, חבר, שותף?נראה, למה הם נחוצים?מה השימוש בהם?
נראה לנו כי אדם באמת צריך, כלומר, הוא מרגיש את הצורך החזק ביותר, ביטוי חופשי וספונטני של רגשותיו, רגש, רגשות.לכל אדם יש רצון ותשוקה לביטוי חופשי, שאינו קשור, למחשבותיו, למחשבותיו.עבור האדם המודרני אין דבר יותר קשה, אם לא עם מי לחלוק את הרגשות הסודיים ביותר.
בתנאים של יחסים מוסדרים וצורות התנהגות, כללים ומוסכמות שהוטלו, אדם רוצה להביע את מחשבותיו, רגשותיו ורגשותיו הפנימיים בקלות ובנוחות.הוא אינו רוצה להיות כל הזמן במחתרת המוסרית והרוחנית, כלומר, להסתפק בשליטה עצמית נוקשה ובצנזורה עצמית.
לכן, אנו מאמינים כי אדם צריך תקשורת אינטימית, רגשית חיובית, סודי.זה דורש מן השותף אהדה, חמלה, הבנה, "כניסה" לתוך העולם הנפשי של אדם אחר.העיקר בתקשורת כזו הוא שאנחנו "מקובלים" כפי שאנחנו במציאות.שותף חייב להיות תהודה פסיכולוגית מקבילה עם העולם הנפשי שלנו.
שותף אחר צריך להראות לנו עניין אמיתי וכנה.כתוצאה מכך, על השותפים להיות "חמים".
נישואין ומשפחה לתת לאדם פשוט תקשורת כזו, שהוא גלוי וחסוי ככל האפשר.בתקשורת משפחתית, אדם כמו שהוא מסיר מסכות חברתיות, מסיר את התפקידים החברתיים שהוא מבצע בתחום הציבורי, הפוליטי או המקצועי.האישיות מתחילה להרגיש לגמרי את הזהות שלה ואת האישיות הייחודית.
לפיכך, התקשורת המשפחתית מבצעת פונקציות שונות לחלוטין בהשוואה לסוגים אחרים של תקשורת אנושית המתוארים בפסיכולוגיה חברתית.לתקשורת משפחתית, מבחינת הפונקציות שלהם, תכונות ומאפיינים, רק גישות תקשורת ידידותיות.בנישואין מאושרים, תקשורת משפחתית היא בדיוק ידידותית.
אדם מפותח נפש לא יכול לחיות ולפעול כרגיל מבלי לשתף מידע, רגשות, חוויות, השתקפויות עם אנשים אחרים.
היכולת לתקשר יכולה להתפתח רק כאשר האדם עצמו פעיל בתחום התקשורת עם אנשים אחרים.
לעתים קרובות אנחנו לא משלמים מספיק תשומת לב לעובדה כי ידידות ואהבה הם לבצע את הפונקציות הפסיכותרפיות החשובות ביותר, המהות של תמיכה רגשית ומנטלית, ביטחון, נוחות, אכפתיות.אם הנישואין והמשפחה אינם נותנים לאדם בדיוק את זה, אז אחד או שני בני הזוג מרגיש ניכור הדדי, ואת זוגות נשואים מאבד את משמעותו, משמעות מיוחדת וערך עבור האדם.
כדי להבטיח את הקיימות של החיים הנפשיים, אדם הוא זקוק נואשות של רגשות חיוביים, חוויות.כולם צריכים לקבל תחושה של שמחה והנאה, עניין, קודם כל במשפחה.חיי הנישואין בכללותם צריכים לתת לאדם חיוב של רגשות חיוביים ורגשות שיש להם השפעה מוחשית מאוד על יציבות הנפש, על שביעות רצון מהחיים בכלל.
המורה הסובייטי VA Sukhomlinsky כתב שילדים צריכים לחוות שמחה, קומפלקס של כל הרגשות החיוביים והרגשות.זה רגשות חיוביים ורגשות שחשובים מאוד לילד.בכיתה הכנה שלו עבור בני שש, הוא קרא לזה "בית הספר של שמחה".המורה הגדול תמיד שם לב לחשיבות ההערכות החיוביות, המשוב והעידוד בכל הנוהג החינוכי.
הרעיונות של VA Sukhomlinsky הם ישים למדי חיי הנישואין.יתר על כן, תנאי הפעילות המקצועית של אדם יכולים לפעמים להיות כבדים כל כך על ידי גורמים שליליים שרק הנישואין והמשפחה יכולים להיות המקור היחיד של רגשות חיוביים ורגשות.בנסיבות כאלה, החשיבות של חיי המשפחה אף גדולה יותר.
אין ספק כי שביעות הרצון של יחסי הנישואין תלויה במידה רבה במידה שבה כל אחד מבני הזוג מרגיש תחושה של שמחה, הנאה לחיות ביחד.
ב נישואים משבר, להיפך, נוצר מצב כי בני זוג כל הזמן לחוות רגשות שליליים מאוד, לפחות היחס בין רגשות חיוביים ושליליים הוא תמיד לטובת האחרון.
באופן טבעי, מריבות, חילוקי דעות, עלבונות הדדיים קשורים איכשהו לרגשות שליליים.בסופו של דבר, רגשות שליליים גורמים לחרדה, מתח, דיכאון, ובמקרים בהם הם קבועים ומתמידים, מצב של דיכאון שבו מצב הרוח המדוכא הופך לכרוני.
תהליכים אלה אופייניים לנישואין מתפקדים, שחלק ניכר מהם מסתיים בגירושין.
התחושה של תמיכה נפשית של האנשים הקרובים ביותר נותנת לאדם ביטחון וביציבות בעניינים אחרים, כביכול, מחוץ למשפחה, למשל, ביחסים המתפתחים בעבודה הקולקטיבית.
תמיכה נפשית, הבנה הדדית, בכבוד ידידותי, אוהב, מכובד טמונה בפונקציה המכונה "פסיכותרפיה" של המשפחה.רק בתקשורת משפחתית האדם משחזר איזון נפשי, ביטחון עצמי באופן כללי.
החיוניות של זוג נשוי, לדעתנו, קשורה בעיקר עם תחושה של תמיכה, הבנה הדדית ונוחות נפשית.לכן, הצורך בתקשורת חסויה וידידותית, בתמיכה נפשית והגנה, כמו גם הצורך של האדם ברגשות חיוביים, אנו מתייחסים לצרכים הרגשיים והפסיכולוגיים כביכול.
מערך שלם של צרכים כאלה הוא ניידות דינמית, אינטראקציה, כלומר.אחד או שניים מרוצים מספיק הצרכים יכולים לפצות על היעדר צרכים אחרים.אנו רואים דברים דומים בנישואים בגיל העמידה ובקשישים, שבהם הצורך לאהוב ולהיות נאהב מתוגמל על ידי ידידות בנישואין וסטריאוטיפ מסודר של אורח חיים משותף.
ברצוני לציין כי המושג שלנו לצרכים רגשיים ופסיכולוגיים במובן זה הוא רק מבנה תיאורטי נוח המנסה להסביר את הסיבות ליציבות או לחוסר יציבות בחיי הנישואין.
אי שביעות רצון עם צרכים רגשיים ופסיכולוגיים בסיסיים יכול לעיתים קרובות להוביל חוסר יציבות נפשית וחוסר איזון.עובדים רפואיים מעידים כי הגורמים העיקריים לתנאי דיכאון, בייחוד בנשים, קשורים בעיקר לנסיבות המשפחה.
אם אישה מרגישה שהיא לא אוהבת, שהיא לא מוערכת ומכובדת, יש לה תסביך פסיכו-טראומטי מורכב מאוד.
אנו סבורים שמצבי משבר מתנגשים בחיי הנישואין מתרחשים דווקא כאשר הצרכים הרגשיים-פסיכולוגיים הבסיסיים של היחיד אינם מרוצים.שביעות רצון מצרכים כאלה מאפשרת לאדם לעמוד בקשיים רבים בחיים המתרחשים באופן בלתי נמנע בחיים בכלל ובחיי משפחה בפרט.יש לנו בראש ובראשונה קשיים בדיור ובעיות כלכליות, בעיות הקשורות בפעילות מקצועית, במחלות ובמצב הבריאות בכלל.