השווה ילדים אחד עם השני

אחד למשפחה וחברים שלי שני ילדים, שאחד מהם( כפי שקורה בדרך) התנהג היטב, והשני הוא לעתים קרובות באופן שערורייתי.ובמידה מסוימת, ההורים עצמם אשמים בכך.למה?בגלל שאומרים * הבריון שלו: "למה לא מתנהג כמו גם אחותך?" ואם זה לא סמרטוט אדום לשור, אני לא יודע מה זה.

ילדים לעולם לא יוכל לטפל אחד את השני טוב, אם ביניהם יצוצו מטעמי קנאה וצרות עין.אז בכל מקרה, אל תתנו אחד מהם סיבה לחשוב שאתה חושב השני טוב יותר בספורט, בבית הספר, או כל דבר אחר.זה לא אומר שאתה צריך להעמיד פנים כי הם אותו דבר.זה מגוחך.אבל אנחנו לא צריכים להתמקד בהבדלים, אשר עשוי להיות הילדים עצמם לא חושב, וגם לא צריך להגיב על היכולות שלהם בכבוד אחד לשני.

זוהי נקודה חשובה מאוד.אתה יכול להגיד לילד: "יש לך כישרון אמיתי ציור," אבל לא "יש לך יותר כישרון לציור מאשר אחיו."בסופו של דבר, למה להעליב את האח המסכן?זה הגיוני כמו לומר כי היכולות שלו טובים יותר מאלו של פרד Bloggs.באמת?עם זאת, נראה כי אתה רואה את הילדים כמערכת של משתנים מחוברים, ולא כפרטים.ולפחות את היכולת לקחת את ההרגשה שהוא - לא יותר מ סחיבה "המון" בנוסף הילד מוצלח יותר.

הילדים לעולם לא יוכל לטפל היטב כל שני, אם ביניהם יהיה סיבת קנאה.

אני רק אומר כי היתרונות והחסרונות שלהם צריך להיות מטופל בנפרד, מבלי להשוות אותם.בסופו של דבר, לא משנה אם הם יודעים לבשל, ​​לשיר, לקפוץ על טרמפולינה, לקחת את זה בראש שלך, לקחת הודעות בטלפון, לדבר צרפתית, בדיחה, מסרק או משהו אחר, זה לטוב ולרע יותר מאחרים.הדבר החשוב ביותר הוא שהם יודעים איך.

כמובן, הילדים יכולים כל נראים אחרת.בנים הם בדרך כלל יותר סיכוי להתחרות זה בזה, אבל לפעמים הבנות אינן רחוקות מאחוריהם.סביר מאוד כי ילדים עצמם מתחילים לפקפק לך, במוקדם או במאוחר: "זה נכון שאני לצייר טוב ממנה?" או "אני יכול לרוץ מהר יותר מאשר לו, אבל זה?" ומה להגיד במקרה הזה?